נעים מאוד, אני טלי
לפני שהייתי RBT ולפני שעבדתי עם משפחות, הייתי אמא שמחפשת תשובות.
גידלתי ילדים עם ADHD ואימפולסיביות, ואני זוכרת שפחדתי לפעמים מימי הולדת וממפגשים משפחתיים — מהמבטים, מההערות ומהתחושה שכולם מחכים שהילד שלי יעשה משהו לא בסדר.
גם הטלפונים מבית הספר השפיעו עליי.
כשאת שומעת שוב ושוב מה הילד שלך עושה לא בסדר, קל להתחיל לראות אותו דרך הקושי שלו.
גם אני עשיתי את זה.
עד שהבנתי שאני צריכה לשנות את השאלה.
במקום לשאול רק:
"איך אני גורמת להתנהגות הזאת להפסיק?"
התחלתי לשאול:
"מי הילד שמאחורי ההתנהגות, ומה הוא צריך ללמוד עכשיו?"
וזה שינה את הדרך שבה הסתכלתי על ילדים.
מה אני מחפשת
ילד עקשן?
אולי יש שם מנהיג שצריך ללמוד איך להשתמש בכוח שלו.
ילד שכל הזמן רץ קדימה?
ברור שנלמד בטיחות — אבל אולי אפשר גם לתת לו הזדמנויות לזוז, לעזור ולהוביל.
ילד שמרביץ כשהוא מתוסכל?
נעצור את ההרבצה, אבל לא נעצור שם. נלמד אותו לזהות מה הוא מרגיש, להשתמש במילים ולמצוא דרך אחרת להגיב.
אני לא מתעלמת מההתנהגות. אני פשוט לא נותנת לה להגדיר את הילד.
אני מביאה לעבודה שלי את הניסיון שלי כגננת לשעבר וכ־RBT®️, אבל גם את הניסיון שלי כאמא שהייתה בצד השני.
אני יודעת איך זה מרגיש כשהילד שלך הופך להיות "הילד הזה".
וזה בדיוק מה שאני רוצה לתת היום להורים אחרים — מישהי שלא רק תגיד להם מה לא עובד, אלא תשב איתם ותגיד: "אוקיי. בואו נבין מה קורה ונראה איך אפשר לעזור."
בלי שיפוט.
בלי לנסות "לתקן" את הילד.
עם גבולות, עם הבנה ועם כלים שאפשר באמת להשתמש בהם בחיים.
לראות את הילד. להבין את ההתנהגות. לבנות מתוך הכוחות שלו.
בואו נדבר
ספרי לי קצת על הילד שלך ומה קורה אצלכם עכשיו. משם נמשיך יחד.